הלימוד היומי כ"א שבט ה'תש"פ

לימוד אמונה יומי: כ"א טבת « הקודם | הבא »

לימוד תורה ומחקר מדעי: המדע בשירות התורה

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

עם זאת בין לומדי התורה יש לא מעט שאימצו לעצמם את כלי המחקר המדעי, כאוטודידקטים, והם משתמשים בהם במסגרת לימוד התורה המקובלת בישראל. אולם זו נחלת יחידים. חבל מאד שלימוד התורה הישיבתי מודר כמעט לחלוטין ממחקרים מדעיים טובים ורציניים שהיו יכולים לסייע לו בלימודו. דוגמאות פשוטות הנראות כ"מדעיות" חייבות להיות אבני פינה לכל לומד. בלעדיהן עלול תלמודו להשתבש. לקביעת הגירסא המדוייקת אם היא רבה או רבא, רבי אמי או רב אמי, ר' אליעזר או ר' אלעזר וכדומה יש השלכות משמעותיות ביותר לישוב סתירות ולפסק הלכה. מה שמכנה ר' אלחנן וסרמן כ"ידיעות נחוצות" הרי הן בעצם ידיעות "מדעיות" (עיין בהקדמתו לקובץ הערות ליבמות). כגון שהרשב"א על סוכה הוא הריטב"א ושהרשב"א על כתובות הוא הרמב"ן. ובהוצאה ה"מדעית" (על טהרת בית המדרש) של חידושי הריטב"א על גיטין של מוסד הרב קוק מתברר שהם משל חכם אחר: ר' וידל קרשקש. מי מחברו של ספר החינוך, או להבדיל בשמים ראש, ומי הם בעלי התוס' על המסכתות השונות? כל לומד מרגיש שהתוס' על נזיר שונות ממסכתות אחרות. אולם מי חיברם? מיהו משי"ח בתוס' מכות וכתובות? מדע זה שימושי מאד לישוב סתירות בין תוס' במקום אחד למקום אחר. וכן הידיעה שיש תוספות סבוראיות לתלמוד (ואין הדבר גורע מחשיבותן וסמכותן) ומיהו רבינא, חברו של רב אשי או שמא היה רבינא נוסף? כל אלו כבר נמצאים בכתבי הראשונים, אלא שבישיבות לא שמים עליהם דגש. ואכן דגש חזק מיותר פה, אולם דגש קל לא יזיק לאינטליגנציה התורנית של לומד התורה.

 

גם לריאליה יש חשיבות רבה. איך נבין סוגיות שלמות בהלכות טומאה וטהרה בעיקר במס' כלים אם לא נזהה כלים מכלים שונים? רקע היסטורי עשוי לסייע להבנת הלכות שונות? יש נפקא מינה להלכה אם לאמו של שבור מלכא היתה סמכות שלטונית (ר' ב"ב ח), ואם בני מרים החשמונאית היו בניה הכשרים ויכלו לשמש בכהונה (שם ג) ומתי השתלטה הנצרות על ארץ ישראל (לקבוע מתי החל חשבון הלוח ר' לדוגמא רמב"ן מלחמות ה' לגיטין דף לו) וכבר עסקו בכגון דא גדולי ישראל כמו היעב"ץ והמהר"ץ חיות וממשיכיהם בתחומי מדע אחרים, במדע המקרא – הרד"צ הופמן, ובמדע התלמוד – הרב יחיאל יעקב וינברג, ובהיסטוריה – הרי"א הלוי ודומיהם רבים אחרים. אלא שאלו היו רק פרפראות לחכמתם, ועיקר עיסוקם היה בתכנים המהותיים של ההלכה. מכל מקום הם לא ראו בכך משום ביטול תורה. הרבה דברים בש"ס מתבררים כתוצאה מידע נחוץ זה.

 

האם ניתן למצוא מקום למחקר מדעי במסגרת בית המדרש, באוירת בית המדרש ובפרופורציות שלו, כשהוא מבחין בין רקחות וטבחות לבין כתר המלוכה? לשאלה זו – רק בית המדרש יוכל לענות. אם האקדמיה רוצה לסייע בכך עליה להקפיד יותר על מחקריה שייכתבו בסגנון שבית המדרש יוכל לקלוט אותם. עליה להכיר את מקומה. ובנוסח ר' אלעזר בן פועירה: רב לך כתר מחקר, הניחי כתר תורה לבית המדרש.