הובלה שהתעכבה

שאלה בס"ד לרבנים הנכבדים, שלום וברכה. אשמח לעזרתכם בדיני המקרה הבא: ראובן - המוכר בעל העסק, שמעון - קונה המיטה, לוי - המוביל של המיטה מעסק ראובן לבית שמעון. ביום רביעי, 26.10.16 למניינם, רכשו שמעון ואשתו מראובן מיטה יהודית (2 מזרונים פלוס 2 משטחים) בסך 4,300 ש"ח כולל מגני מיטה וכרית. עבור ההובלה הציע ראובן לשמעון 2 אפשרויות: איסוף עצמי לבית שמעון ללא עלות או הובלה ע"י מוביל מטעם ראובן בעלות 200 ש"ח (אפילו שמדובר בהובלה לקומה 4 ללא מעלית, זה הסכום). הלקוח שמעון ואשתו בחרו בהובלה בסך 200 ש"ח. בזמן הרכישה שמעון ואשתו הסבירו למוכר ראובן שהם בדיוק נכנסו לדירה חדשה, וכבר משלמים עליה שכירות ע"ס כ 3,000 ש"ח לחודש (כ 100 ש"ח ליום), ולכן צריכים שהמיטה תסופק להם כמה שיותר מהר כדי שיוכלו כבר להיכנס לדירה כמה שיותר מהר. בחוזה רכישת המיטה כתוב שמועד זמן משוער של אספקת המיטה ללקוח שמעון הוא 10 ימי עסקים, ובעל פה נאמר ע"י המוכר ראובן שהוא ישתדל לספק זאת כמה שיותר מהר ואפילו לפני זמן ההספקה המשוער. ביום העסקים ה 10 לקניית המיטה (יום רביעי, 9.11.16) התקשר שמעון לראובן לשאול מה קורה ולמה המיטה עדיין לא הגיעה. המוכר ראובן אמר לשמעון שיש עיכוב בהזמנה של המיטה הנ"ל, והיא אמורה להיות מוכנה ולהגיע ע"י היצרן לעסק של ראובן בעוד 2 ימי עסקים. גם בשיחה זו הובהר שוב לראובן כמה ששמעון ואשתו זקוקים שהמיטה תגיע בהקדם, משום שבלעדיה הם עדיין לא יכולים להיכנס לישון בדירה והם כבר משלמים את שכר הדירה. לאחר 2 ימי עסקים (יום ראשון, 13.11.16) התקשר בשעות הצהריים ראובן לשמעון ואמר לו שהמיטה הגיעה לעסק, ושהוא כבר מכין אותה למשלוח קרוב לוודאי עוד באותו היום ואם לא אז למחרת. בסופו של דבר, ההובלה התעכבה למחרת. באותו יום בשעות הערב התקשר המוביל לוי לשמעון לתאם איתו מתי יוכל להביא את המיטה למחרת.  הם סיכמו על השעות שבין 11 בבוקר ל 5 אחר הצהריים. למחרת (יום שני, 14.11.16 , יום העסקים ה 13), המוביל לוי אמר שיאחר ויגיע עד השעה 6 בערב. קצת לאחר השעה 6, התקשר שמעון ללוי לשאול למה עדיין לא הגיע, המוביל לוי אמר שהוא עסוק בהובלות אחרות ויגיע יותר מאוחר. בסופו של דבר, המוביל לוי הגיע מעט לאחר השעה 9 בערב. כשהגיע המוביל לוי לבית שמעון, הוא העלה את הדברים לדירתו, אך אמר שיש עוד חלק שנשכח בחנות (הרגליים של המיטה), ולכן לא יוכל להתקין את המיטה היום אלא רק בעוד יומיים (כי למחרת הוא לא עובר בסביבה). בשל השעה המאוחרת, אי אפשר היה לדבר עם המוכר ראובן וגם אין אפשרות להביא את החלק החסר של המיטה כי החנות כבר סגורה, והמוביל לוי הלך ללא קבלת התשלום עבור ההובלה. שמעון ואשתו הצטערו מאוד מהמצב ומזה שיש להם בדירה מיטה לא מוכנה (מזרונים כולל משטחים, אך בלי רגליים למשטח), ודחו את כניסתם לדירה בשל כך. למחרת (יום שלישי, 15.11.16 , יום העסקים ה 14), התקשר שמעון למוכר ראובן, הסביר לו את הדברים, ודרש לקבל פיצוי עבור העיכוב של המשלום והכניסה לדירה, עבור קבלת המיטה והתקנתה בתשלומים ועבור עגמת הנפש הגדולה מכל המצב. המוכר ראובן מצידו אמר שאכן המצב לא בסדר ושהוא מתנצל, אך היות ובחוזה הרכישה היה כתוב שמועד האספקה הוא משוער, והיות והוא "פינק" את שמעון ואשתו במגני מזרון וכרית במתנה, שכביכול לא היו אמורים להיות כלולים במחיר, והיות ועדיין רק הרגליים של המיטה חסרות אך המשטחים והמזרונים כבר סופקו, לכן לא מגיע לשמעון שום פיצוי, וגם לא השתתפות מצידו בתשלום ההובלה עבור העיכוב בהובלת המיטה והתקנתה. בקשר להתקנת המיטה, המוכר ראובן אמר בטלפון ללקוח שמעון ולמוביל לוי, שאין שום אפשרות שהדבר יתעכב עד למחרת שלוי יוכל להשלים את ההתקנה, אלא המוכר ראובן בעצמו הגיע לבית שמעון באותו יום (יום העסקים ה 14) והתקין את המיטה. יש לציין, שהמוכר ראובן מעולם לא נתן שירות כזה שהגיע בעצמו עד לבית הלקוח כדי להתקין לו משהו. המוביל לוי מצידו אומר שהוא מצטער על העיכוב במשלוח ושיכחת רגלי המשטח, אבל שזה מה שסופק לו ע"י המוכר ראובן, ושאלו דברים שיכולים לקרות, והוא עדיין דורש את דמי ההובלה 200 ש"ח. מה עושים במקרה כזה? האם המוביל לוי זכאי לקבל את דמי ההובלה 200 ש"ח? האם רק מהלקוח שמעון או גם מבעל החנות ראובן או שאולי לוי בעצמו אשם שלא בדק אלו חלקים קיבל וצריך לספוג זאת? האם הקונה שמעון לא זכאי לפיצוי מסויים עבור העיכוב במשלוח ובכניסה לדירה (שכבר משלם עליה כ 100 ש"ח ליום), עבור התקנת המיטה בתשלומים, ועבור עגמת הנפש או שאין שום פגם בכל הסיטואציה? מה דינו של המוכר ראובן בכל הסיפור? האם הוא צריך לפצות את הקונה שמעון? האם הוא צריך להשתתף בתשלום ההובלה? סליחה על אריכות השאלה. הדבר נועד לידיעת והבנת כל פרטי המקרה וקבלת תשובה בהתאם. תודה רבה וכל טוב! (-:

תשובה

מכון משפט לעם | א' כסלו תשע"ז 15:36

שאלה זו צריכה להתברר בדין תורה. ניתן להתייחס רק לדינו של המוביל- 

מהגמרא ניתן להוכיח שפועל שלא עשה את מלאכתו כראוי אינו זכאי לתשלום. כך קובעת הגמרא לגבי סופר סת"ם שחוזר בו, ואומר שהכתיבה לא הייתה כראוי (גיטין נד ע"ב), שדבריו אינם מועילים לפסול את ספר התורה, אך מועילים להפסיד את שכרו,כך גם עולה מהגמרא בבבא מציעא (פג ע"א).

מדגישים הראשונים שיש לחלק בין נזק שנגרם מפשיעת הפועל לנזק שנגרם באונס, וכך כותב ראב"ן (שו"ת סי' צב). לכן אם המוביל לא פשע ולא שכח חלקים אלא לקח את מה שניתן לו הרי עליכם לשלם לו 200 ש"ח.