שמחה בתפילת ראש השנה

שאלה

בס"ד

הסיבה שלא אומרים הלל כתובה בגמרא, שר"ה הוא יום הדין וזה
לא מתאים לומר שירה ולשיר ביום הדין.
שאלתי כיצד גמ'' זו (אני לא זוכר איפה בדיוק זה היה כתוב)
מסתדרת עם התפילה הנהדרת והמופלאה של ישיבת ר"ג בכולל של
בר אילן (כאן המקום גם לומר יישר כח לרב על תפילת נעילה
בשנה שעברה...) ? הרי שרים שם (כמעט בלי סוף), רוקדים,
ואפילו מוחאים כפיים. הם אומרים שר"ה הוא היום שבו אנו ממליכים
את הקב"ה ולכן יש לשמוח, אך כיצד זה מסתדר עם הגמ'' הנ"ל?

תודה רבה ושנה טובה.

תשובה

הרב יעקב אריאל |

כפי שכתבת ישנם שני צדדים, מחד אימת יום הדין ומאידך המצב
המיוחד שלנו שכבניו של מלך הננו שמחים ביום המלכתו. שני היסודות
הללו שזורים בעבודתנו ובתפילתנו בר"ה, בטעמי התקיעות ועוד. ואנו
מנסים לאחדם כאמור בתנא דבי אליהו רבה (פרשה ג): "עוד אמר
דוד המלך, אני בעולם הזה מה אני, אלא יראתי מתוך שמחתי ושמחתי
מתוך יראתי ואהבתי עלת על כולן, לפיכך כרת לו הקב"ה
ברית"…
וכן בהלכה, מצד אחד ר"ה הוא יום טוב כדברי נחמיה: לכו אכלו
משמנים...ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם מאידך חז"ל לא רצו
לקבוע תקנה כללית לכל הציבור לומר הלל (שירה) בר"ה. אולם
באופן אישי מי שיודע לאזן בין שתי המשימות מן הראוי שינהג כן ועל
כן אם דרך העבודה והתפילה הזאת פותחת את שערי התפילה של
הציבור היא בהחלט מתאימה וראויה.