הדיוק ההלכתי של לשון כפרות

שאלה

בנוסח הנאמר בכפרות אנו אומרים "כסף זה ילך לצדקה"האם
המילה 'זה' יוצרת מחויבות לתת דווקא שטר/מטבעות שהיו ביד באותו
רגע (מעין האמור בנדרים) או שמא אין לדקדק בלשון זו ודי לתת
סכום השווה לסכום שהיה בזמן הכפרות ברשות האדם?

 

 

 

תשובה

הרב יעקב אריאל |

יש להניח שהמקדיש מעות לצדקה לא מתכוון שאותן מעות ינתנו לצדקה
אלא שוויין ומצינו לגבאי צדקה שפרטו את הכסף שקיבלו וכן מחצית
השקל ומעשר שני. נראה שאדם יכול להחליף כסף זה בכסף אחר