פורים - נצחיות ושלמות התורה

פורים - נצחיות ושלמות התורה צילום: יונתן סינדל | פלאש 90

חגי דרבנן מציינים לנו ניסים שארעו לאבותינו, בינהם גם פורים. אעפ"כ נראה שחז"ל ייחסו חשיבות מיוחדת לחג הפורים יותר מאשר לשאר חגי דרבנן

הרב גבריאל קדוש | י"א אדר ב' תשע"ו

בדברי הירושלמי במגילה (ז ע"א) מצאנו שהמגילה נאמרה למשה מסיני, ושזו אינה עתידה להיבטל.

 הרמב"ם (הלכות מגילה פ""ב הי"ח) פוסק כירושלמי וז"ל:

"כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל שנאמר (ישעיהו ס"ה) כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני ימי הפורים לא יבטלו שנאמר (אסתר ט) "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם".

הרמב"ם אינו מנמק מדוע ימי הפורים לא יבטלו, אך רומז לנו הרמב"ם בסגנונו שאין לנו להתייחס לפורים ככל חג רגיל שהוא  "זכרון הצרות" אלא המשמעות של פורים היא נצחית "וזכרם לא יסוף מזרעם". לכן משווה הרמב"ם בין המגילה לחמשה חומשי תורה.

מלבד נצחיותה של המגילה וחמשה חומשי תורה ומלבד ההשוואה בין המגילה והתורה שנאמרו בסיני, ישנו עניין נוסף והוא שגם ס"ת וגם מגילה צריכות שרטוט בכתיבתן. הגמ' (מגילה טז ע"ב) לומדת זאת מהפסוק "דברי שלום ואמת" - "מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה". ומבאר רש"י (שם):  "כספר תורה עצמו, שרטוט הלכה למשה מסיני".

בכדי שנרד לעומק הקשר בין מגילה לתורה, המתבטא בדרשות חז"ל דלעיל לגבי נצחיותם וצורת כתיבתם, נציין את דברי חז"ל (מגילה ט"ז ע"ב) "ליהודים היתה אורה - אמר רב יהודה: אורה - זו תורה".

המגילה מתארת לנו את האורה שהיתה ליהודים בימי מרדכי ואסתר, מה המיוחד באור זה? אומרים חז"ל אורה זו תורה, האור המיוחד שהאיר ליהודים הוא אורה של תורה. ומסביר  זאת הרב קוק זצ"ל (גנזי ראי"ה, א):

"י"ל (יש לומר) כי ענין שם אורה על התורה הוא במה שמאירה לכל העולם כולו, כמ"ש והארץ האירה מכבודו וכמ"ל (וכאן מקום לומר) שעיקר פעולת ישראל על כל העולם היה בימי המן, שראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו שאפילו בגלות לא יעזוב ד' את עמו ועי"ז מתדבקים גרים בישראל  כי אין מקבלים גרים בשלותן של ישראל. גם ע"י הפיזור בין אוה"ע מתודעים אוה"ע מאמונת ישראל וחוזרים למוטב בכמה דברים, ע"כ אמר אורה זו תורה".

 

תכליתה של תורה היא לתקן עולם במלכות שד-י. להאיר לכל העולם כולו, התורה בקומתה השלמה צריכה להעמיד את העולם בקומתו השלמה, במצב שישראל מקבלים תורה ומודרכים על פיה ותורה זו יוצאת מישראל ומאירה לעולם כולו לפי מדרגתו הראויה לו.

ישראל בגלותם עולים קומה בכך שהם מאירים לעולם ע"י קבלת תורה מרצון ומבררים את אור ה' המופיע ע"י התורה לאומות, ובכך מתקנים את אומות העולם  ( עיין מהר"ל, באר הגולה).

 

נאמר במדרש (ילק"ש, יתרו רמז רפג)

"מתוך חשכת הגלות שהיו ישראל שרויים בה בימי המן הרשע, נתגדלו גם ישראל למעלה של קבלת תורה מחדש "הדר קבלוה בימי אחשורוש".

מסביר הרב קוק זצ"ל, שהקיום הבסיסי של העולם, יכול להסתפק בכך שישראל יקבלו תורה בסיני ברמה של כפיה:

"כי ישראל אל התורה אינו דבר של בחירה אנושית כ"א דבר המוכרח בטבעם הכללי שא"א זולתו"(גנזי ראי"ה, א). 

ביאור הדבר הוא, שבמעמד הר סיני היתה קבלת תורה ע"י ישראל, למרות שמדובר בנתינת תורה הכרחית לעם ישראל. החיבור הנצחי והטבעי של ישראל לתורה אינו מותנה בקבלת התורה מרצונם של ישראל , אלא הוא הכרחי להם בבחינת  "אבר שהנשמה תלויה בו". ולכן איןבחירה במעמד הר סיני, ואין משמעות לקבלה מרצון של ישראל.

אך בשביל להגיע לקומה השלמה שהעולם, כולל אומות העולם, זקוקים לה והיא התכלית השלמה של תורה לעם ישראל שגם אומות העולם יאורו באורה של תורה, ישראל צריכים להגיע למדרגה של קבלת התורה מרצון.

 

נמצאנו למדים שבנתינת התורה לעם ישראל היו שני שלבים הכרחיים, שלב ראשון נתינת התורה בכפיה לצורך בירור השייכות הפנימית וההכרחית של ישראל לתורה, שלב זה נעשה בסיני לפני הכניסה לארץ ישראל וחיבורנו כעם לתורה. השלב השני נעשה בגלות, בימי מרדכי ואסתר, ששם היה צורך להרחיב את השפעתה של תורה גם לאומות העולם והגיע השלב של קבלת תורה מרצון. מטרתו של שלב זה בקבלת התורה ע"י ישראל הוא שגם אומות העולם יאורו באורה של תורה.

 

לפי דברינו אלה נמצאנו למדים את הקשר המהותי בין מגילת אסתר לחמשה חומשי תורה ומכאן נובע גם נצחיותו של חג הפורים לעומת שאר החגים. 

מגילת אסתר מגלה את קומתו הנצחית של עם ישראל לדורות ואת שלמותה של תורה. ומכאן  הקשר הברור והמוחלט שמצאנו בדברי חז"ל בין תורה לבין המגילה. "וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר".