משום כבודה של ארץ ישראל

משום כבודה של ארץ ישראל צילום: יונתן סינדל | פלאש 90

מדוע קבעו ימים טובים שונים בערים המוקפות חומה מהערים שאינן מוקפות חומה, והלא כנגד גזרתו של אותו רשע "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" מתאים היה לאחד את כל עם ישראל ולעשות יום טוב אחד?

הרב יואל פרידמן |

 

מרן הרב קוק זצ"ל כתב בפתגמיו על חודש אדר:

"המזכירים כרכים ומוקפים מימות יהושע בין נון, לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש"

 

נאמר במשנה (מגילה פ"א מ"א):

"...כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר..."

והגמ' (מגילה ב ע"ב) מבררת מדוע יש לערים המוקפות חומה מימות יהושע בין נון דין מיוחד לגבי קריאת המגילה:

"מתניתין דלא כי האי תנא, דתניא, רבי יהושע בן קרחה אומר: כרכין המוקפין חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר... תנא דידן מאי טעמא? - יליף פרזי פרזי... מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון - אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. - בשלמא רבי יהושע בן קרחה לא אמר כתנא דידן - דלית ליה פרזי פרזי, אלא תנא דידן מאי טעמא לא אמר כרבי יהושע בן קרחה? - מאי טעמא? דהא אית ליה פרזי פרזי!  - הכי קאמר: אלא שושן דעבדא כמאן, לא כפרזים ולא כמוקפין! (רש"י: הכי קאמר אלא שושן דעבדה כמאן - אי ילפינן הך גזירה שוה, היאך עשו אותן שבשושן בחמשה עשר הא פרזי הוא, ולא ידעינן בה שהוקפה מימות יהושע?) אמר רבא ואמרי לה כדי: שאני שושן הואיל ונעשה בה נס".

 

ישנה לכאורה תמיהה כפולה בהקשר לקביעת ימי הפורים:

א. מדוע קבעו ימים  טובים שונים בערים המוקפות חומה מהערים שאינן מוקפות חומה, והלא כנגד גזרתו של אותו רשע "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" מתאים היה לאחד את כל עם ישראל ולעשות יום טוב אחד?

ב. אם נקבע יום טוב מיוחד לערים המוקפות חומה כדגומת העיר שושן, מדוע הזמן הקובע הוא ימות יהושע בין נון?

 

שאלות אלו כבר נשאלו על ידי הראשונים למסכת מגילה (שם) ומצאנו שלוש גישות כתשובה לכך:

הר"ן (דף א' מדפי הרי"ף) מסביר שעיקר הנס היה בשושן הבירה, המלחמה היתה שם ארוכה יותר ולכן נחו מאויביהם רק ביום ט"ו ולא ביום י"ד כמו בשאר ערי הפרזים, והיו"ט נקבע לפי עת סיום המלחמה. אלא שלפי"ז רק בערים המוקפות חומה מימות אחשורוש היו צריכים לחגוג ביום ט"ו? אך אנשי כנסת הגדולה, מתוך ראיית מקומה וכבודה של ארץ ישראל, קבעו שדווקא ימות יהושע בן נון יהיה הזמן הקובע וכדברי הירושלמי (מגילה פ"א ה"א):

"כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים ותלו אותה מימות יהושע בן נון..."

אם היה דין הערים החריבות שבארץ ישראל כערי הפרזי ולא ככרכים הבנויים היטב והמוקפים חומה בימות אחשורוש - היה בכך בזיון לארץ ישראל, שכן מצב הדלדול  והחורבן של ארץ ישראל היה בולט לעין כל. לכן נקבע שגם הערים מא"י שהיו מוקפים חומה בעבר ייכללו בין הערים המוקפות חומה.

הבית יוסף (או"ח סי' תרפח) מקשה על פירוש הר"ן מדברי הגמ', שם משמע שקבעו את ימות יהושע בן נון לזמן הקובע, ולמדו זאת מגזרה שוה "פרזי פרזי", ואילו את שושן הבירה כללו בין הערים המוקפות חומה מימות יהושע אעפ"י שהיא לא היתה כזאת רק משום שבה נעשה הנס. לדעת הר"ן, לעומת זאת,  כל תקנת הכרכים המוקפים חומה היתה מפני העיר שושן ולא להיפך!

הבית יוסף מקצין ומבליט את רצונם של אנשי כנסת הגדולה לקבוע את התקנה כשכבודה של א"י נמצאת במרכזה. לדעתו יסוד הרעיון להפריד בין היו"ט של הכרכים לזה של המוקפים נבע מתוך רצונם להזכיר את ארץ ישראל, וכדי שיהיה לארץ ישראל זכר בנס זה.

 

לרמב"ן (ריש מגילה) גישה אחרת לגמרי, אך גם לדבריו עניינה של ארץ ישראל מובלט מאד בקביעת חג הפורים. יתר ע"כ אף שבדרך כלל מקובל לחשוב שפורים הוא חג גלותי, מדברי הרמב"ן לא נשמע כן.

א. הרמב"ן מסביר שעיקר הנס היה לערי הפרזי ולא למוקפים.

ב. הוא קובע שעיקר הנס היה לבני ארץ ישראל דווקא.

הערים הפרזים, כיון שלא היו מוקפות חומה עמדו בסכנה גדולה יותר מאשר הערים המוקפות חומה. מתבאר המהפסוק (אסתר ט, יט): "על כן היהודים הפרזים..."שדווקא הפרזיים קבעו יו"ט בשנה הראשונה ולא בני הכרכים. רק הם הרגישו בגודל הסכנה ולכן רק הם קבעו יו"ט בעת שנחו מאויביהם. בשנה שלאחריה, כאשר מרדכי ואסתר מצאו סמך ליו"ט מהפסוקים, נקבע היו"ט גם עבור הערים המוקפות חומה.

כאמור הרמב"ן גם קובע שרוב עם ישראל כבר חזר לארצו באותה עת (בענין זה ראה מאמרו של הרב יהודה זולדן אמונת עתיך 15 עמ' 7), אלא שעדיין לא הספיקו לבנות את ארץ ישראל ולהקים אותה מחורבנה. לפי זה באמת עיקרו של הנס היה לבני ארץ ישראל שהיו כולם פרזיים, אך כדי שלא להבליט את חורבנה של ארץ ישראל, כללו חכמים את הערים שבארץ ישראל שהיו מוקפות חומה אם שאר הכרכים שבגולה.

 

מרן הרב קוק זצ"ל (מאורות הראי"ה פורים עמ' רסא-רסב) מסביר את יסוד החלוקה שבתקנת הכרכים ותקנת הפרזים, ובמה כבודה של ארץ ישראל היא בסיס לגאולתן של ישראל:

"ויש לומר בזה טעם חילוק בין מוקפים ופרזים, כי הכלל: בהגברת החומר יוחלש השכל, ובתגבורת השכל יוחלש החומר, כדברי הרמב"ם בפירוש המשנה לקדשים על מאמר ר"ח: תלמידי חכמים - כל זמן שמזקינין..., ורש"י פירש בפרשת שלח החזק הוא הרפה (במדבר יג, יא) סימן מסר להם: אם במבצרים - חלשים הם, אם במחנים - גיבורים הם; אם כן רומז פרזים לגיבורי הגוף והיינו חלושי הנפש והשכל ומוקפים לחלושי הגוף שהם גיבורי השכל. על כן קבעו למוקפים הנס של הנשמה בט"ו, ולפרזים הנס של הגוף בי"ד. וקבעו דוקא מוקפים ופרזים בימות יהושע בן נון כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל כדברי חז"ל בירושלמי (מגילה פ"א ה"א), שאין זו המעלה ניכרת אצל אומות העולם שאין החלושים שהם גיבורים בתורה רק אצל ישראל בארץ ישראל העוסקים בתורה כוחם ניתש ע"י התורה שמתשת כוחו של אדם (סנהדרין כו ע"ב)..."

כבודה של ארץ ישראל מבטא את גאולתה של נשמת ישראל, את ה"הדר קיבלוה בימי אחשורוש". מי שמסתכל על גאולתם של ישראל בעיניים רוחניות ורואה בהצלה מיד צר גם את גאולתה של הנשמה, הוא יזכה לגאולה השלמה - "המזכירים כרכים ומוקפים מימות יהושע בין נון, לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש".