חפצים שנתלים על ידית דלת הבית או מגנט שמוצמד לדלת

חפצים שנתלים על ידית דלת הבית או מגנט שמוצמד לדלת

חברות שונות המעוניינות לפרסם עצמן תולות דוגמיות של מוצריהן על ידיות הדלת מבחוץ.
האם בעלי הדירות זכו במוצרים אלו? או שמותר לקחתם מדלתות השכנים ללא רשות?
האם מותר להסיר מידית הדלת של השכן דברי פרסומת התלויים עליה?
האם יש הבדל בין מוצרים אלו התלויים על ידית הדלת לבין מגנטים המוצמדים לה?

מתן מענה על שאלות אלו נעוץ בהגדרת 'חצר המשתמרת' - האם אי-יכולת אנשים להיכנס לחצר מהווה את היותה קונה לאדם את אשר בה? האם המציאות שאנשי הבניין אנשים מהוגנים שנמנעים לקחת את התלוי על דלת השכן, מהווה זכות קניינית לבעל הדירה במה שתלוי על ידית דלתו?

למאמר המלא

הכנת מאכלים ומשקאות חמים בשבת

הכנת מאכלים ומשקאות חמים בשבת

כיצד ניתן להכין שוקו בשבת?

האם 'כלי שני' מבשל?

כיצד ניתן להכין קפה שחור לנוהג כפי דעת הרמ"א?

בכל בית מצויים סוגים שונים של אבקות ותוספות המיועדות להכנה ולתיבול של מאכלים חמים בשבת - כיצד ניתן להכין מאכלים אלו בשבת ללא חשש איסור בישול?

מהם העקרונות שעל-פיהם נתן לקבוע אם מותר להכין את המאכל בשבת?

במאמר שלפנינו, סוקר המחבר את כללי הבישול על חלקיהם - מ'כלי ראשון' ועד 'כלי שלישי', מדבר יבש ועד הכנת קפה שחור.

ייחודיותו של המאמר הוא בסופו, בו מצויה טבלה יישומית בה מצויים אבקות ותוספות שונות ואופן הכנת המאכלים והמשקים באמצעותן.

למאמר המלא

צער בעלי חיים בהריגת תרנגולים

צער בעלי חיים בהריגת תרנגולים

מהו היחס הראוי בין טובת האדם לטובת בעלי-החיים?

המאמר שלפנינו דן בשאלות היחס בין האדם לבעלי-החיים - 

האם מותר לאדם לקנות תרנגולים ולגדלם כדי שיטילו ביצים ויוולדו אפרוחים, ואחרי שנולדים האפרוחים, להמית את התרנגולים?

במידה והטיפול בלול התרנגולים מצריך משאבים ממוניים שאין ביכולת האדם לספקם, האם מותר לו להרוג ולדלל את אוכלוסיית התרנגולים?

 

המחבר דן בהגדרת המושג ההלכתי 'צער בעלי חיים' - האם הוא שייך גם בעת ההחלטה להרוג את בעל-החיים ובכך לברור לו מיתה יפה?

מכאן עובר המחבר לדון בשאלת היחס בין צרכי האדם לבין חיי בעל-החיים – לאיזה צורך התירו להמית בעלי-חיים; האם גם לצורך של הנאה ומותרות, או רק לצורך מניעת הפסד כלכלי לאדם?

למאמר המלא

איסור פנייה לבית משפט אזרחי

 איסור פנייה לבית משפט אזרחי

הפוסקים אסרו לפנות לבית משפט במדינת ישראל, מלבד במקרה שהנתבע אינו משתף פעולה ולא מוכן להגיע לדין תורה.

האם איסור זה שייך בכל מחיר, גם כאשר יוכל התובע לשמור על זכויותיו טוב יותר בבית במשפט?

מהו היחס הנכון בין הכלל 'דינא דמלכות דינא' לבין דיני התורה?

האם בכל אופן יש היתר מסוים לפנות לבתי דין אזרחיים?

 

מחבר המאמר דן בשאלות אלו, תוך כדי שמתייחס בדבריו לפסק הלכה חדש המתיר לכתחילה לפנות לבתי דין אזרחיים במדינת ישראל.

למאמר המלא

התקנת מערכת הגברה במקדש למעמד הקהל

התקנת מערכת הגברה במקדש למעמד הקהל
מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות. בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלקיך... תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם... ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלקיכם כל הימים...

מצווה תרי"ב במניין המצוות היא מצוות 'הקהל', כפי שנצטווינו בפרשת וילך (לא,י-יג)

במוצאי שנת השמיטה התכנסו כל ישראל בירושלים למעמד 'הקהל', בו קרא המלך בספר התורה.

מטרת הקריאה היא: 'למען ישמעו ולמען ילמדו... ליראה'.

אולם, כיצד ייתכן באופן טבעי, להשמיע את הדברים באזני כל ישראל, והרי גם באזני אלפים בודדים הדבר בלתי אפשרי?

על ההשלכות של שאלה זו דן מחבר המאמר, בו הוא דן מה מטרת הכינוס של כל ישראל - השמיעה או עצם המעמד החוויתי של חידוש הברית כמעמד סיני.

עתה, עובר המחבר לדון בשאלת היסוד -  האם יתכן שבבניין המקדש העתיד תותקן מערכת הגברה לתועלת השמיעה, אף שאין בה חיוב?

באיזה מצוות ניתן להיעזר במכשירים מכניים?

האם יש 'חופש תכנוני' במקדש?; האם מותר להוסיף על תבנית המקדש מערכת הגברה, מערכת תאורה, מדרגות נעות וכדו'?