פרסום דברי תורה ללא קבלת רשות

פרסום דברי תורה ללא קבלת רשות

האם החתם-סופר היה מעוניין להדפיס את חידושיו?

האם מותר להוציא כסף מאדם חולה למטרת פרסום דברי תורתו?

וכיצד דיון הלכתי-פנימי בין הגר"ש גורן לגר"ש ישראלי הפך עד מהרה לדיון פומבי מעל גבי עיתון?

שאלה זו האחרונה אירעה לאחר שהגר"ש גורן פרסם את מכתבו של הגר"ש ישראלי בעוד זה האחרון הופתע לגלות את דברי תורתו מעל גבי העתון.

בעקבות כך החל דיון פומבי סוער מעל גבי העיתון בשאלה האם מותר לפרסם דברי תורה בציבור ללא קבלת רשות.

המאמר שלפנינו עוסק בתשתית מחלוקת זו ובהשלכותיה המעשיות; האם מותר לפרסם דברי תורה של אחרים ללא קבלת רשות מהם? למי שייכים דברי תורה? היש חובה על אדם להדפיס את חידושי תורתו ולזכות את הרבים בהם?

במאמר זה המחבר חושף אותנו אל מאחורי הקלעים ושיקולי הדעת של הפוסקים בעת פרסום דברי תורתם, ובייחוד לדעתו של הגר"ש ישראלי. 

למאמר המלא

קנס ברכבת הקלה

קנס ברכבת הקלה

האם יש תוקף הלכתי לקנס המוטל על אדם הנקנס על-ידי פקחים שונים?

מה מקור הכוח של ארגונים שונים להטלת קנסות?

במאמר שלפנינו נידון מקרה מעשי ביותר, בו נקנס אדם שעלה לרכבת הקלה וערעורו לביטול הקנס נדחה.

הכותב דן מה מקור הכוח והסמכות להטלת קנסות ע"י ארגונים שונים - האם לארגונים אלו יש מעמד של 'אדם חשוב' היכול לאשרר קנסות? מי הם 'שבעת טובי העיר' שיכולים לקנוס קנסות?

האם כל העולה לרכבת הקלה מסכים מראש להטלת קנס במידת הצורך? 

למאמר המלא

זמן ביעור פירות שביעית

זמן ביעור פירות שביעית

בהגיע השנה השביעית מוציא 'מכון התורה והארץ' לוח קדושת שביעית וביעור בפירות קדושת שביעית. לשם מה נצרך הלוח במקום בו תולה התורה את דין הביעור בהיות הפרי כלה מן השדה?

הפער בין ימינו אנו לבין ימי התנאים והאמוראים בנושאים החקלאיים ניכר בשנה זו, שנת השמיטה.

אכילת פירות הקדושים בקדושת שביעית מותנית בכך שגם החיה שבשדה יכולה לאכול מהם, ובהגיע העת בה כלה סוג מסוים של פרי מהשדה שאין החיה יכולה להשיגו, מחויב האדם לבער פירות שביעית מרשותו.

בדורות הקודמים היה המדד למצווה זו פשוט, מאחר שהחקלאות הייתה נגישה לבני העיר ורבים היו אוכלים ישירות מן השדה, היו רואים ויודעים אימתי כלו הפירות מן השדה.

אבל בימינו החקלאות רחוקה מן הציבור, וגם בשמיטה רוב הפירות משונעים לאזורים שונים, ואין אדם יודע מה הזמן שכלו הפירות מן השדה.

בנוסף, צורת החקלאות השתנתה וכיום יש דרכים רבות לגדל פירות וירקות גם שלא בעונת גדילתם. צורת גידול זו יוצרת שאלות שונות שיש להתמודד איתן על מנת לאכול את פירות השביעית כראוי ולקיים את מצוות הביעור.

האם יחולו שינויים הלכתיים בעקבות ההבדל בין החקלאות המודרנית לזו העתיקה?

למאמר המלא

פרחים לשבת בשנת השמיטה

פרחים לשבת בשנת השמיטה

ברוב בתי ישראל מעטרים פרחים את שולחן השבת, אך בשנת השמיטה רבה המבוכה בדבר.

האם ניתן לקנות פרחים מכל חנות המוכרת אותם?

האם יש קדושת שביעית בפרחים כמו בפירות וירקות?

אנשים רבים המקפידים על שמירת השמיטה, בסופו של דבר קונים בדרך זו או אחרת את כל סוגי הירקות והפירות, אך נמנעים מרכישת פרחים.

במאמר מקצועי זה, מסביר המחבר שהימנעות זו נובעת מחוסר ידע בנוגע לאסור ולמותר ביחס לפרחים בשנת השמיטה.

בנוסף נערכת סקירה מעמיקה ומקצועית בנוגע לסוגים השונים של הפרחים, כך שהקורא יוכל לקנות פרחים לשבת ולימות החול בלא כל חשש.

למאמר המלא

הנקה ושאיבת חלב בשבת

הנקה ושאיבת חלב בשבת

מאז ומעולם היה חלב האֵם עיקר הזנתו של תינוק בחודשי חייו הראשונים. תינוק שאמו לא יכולה הייתה להניק אותו היה נזקק למינקת כדי להמשיך ולהתקיים, וסיכוייו של תינוק זה לשרוד היו נמוכים.

עם התפתחות המדע והרפואה, הומצאו תרכובות שונות להזנת התינוק, בתור תחליף לחלב-אֵם. אולם, כיום ידוע ומוסכם בעולם הרפואה, שהתזונה הטובה ביותר לתינוק בחודשי חייו הראשונים היא חלב-אם. גם במקרים שבהם האֵם אינה זמינה ואינה יכולה להניק תינוק רעב, ההמלצה הרפואית היא להעדיף הזנה בבקבוק מחלב-אם שנשאב קודם לכן, מאשר הזנה בתחליף חלב.

 

המאמר היסודי שלפנינו עוסק בהלכות הנקה בשבת - האם מותר לשאוב בשבת חלב-אם לתוך בקבוק עבור תינוק המתקשה לינוק כדרכו?

אם אכן מותר הדבר - כיצד יש להעדיף שאיבה זו; ע"י משאבה ידנית או חשמלית המחוברת לשעון שבת?

מענה מקיף לשאלות אלו ועוד נוספות בענייני הנקה בשבת, נמצא במאמר שלפנינו.